פלק נ' טמבור הפצות בע"מ

החלטה

נראה כי ב"כ התובע שגה בבקשתו "למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור" על החלטת הרשמת חופית גרשון – יזרעאלי (להלן: "ההחלטה").

הארכת המועד המבוקשת הייתה אמורה להיות לשם הגשת ערעור על החלטה אחרת של רשמת בית הדין ולא בקשת רשות ערעור ונתייחס אליה אפוא ככזאת. בתקנה 77 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין ) התשנ"ב- 1991 (להלן: "התקנות") נקצב המועד להגשת ערעור על החלטה אחרת של רשם, בהאי לישנא:

"77.   ערעור על החלטה אחרת של רשם יוגש לבית הדין האזורי, תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה אם ניתנה בפני המערער, או מהיום שבו הודעה לו ההחלטה אם ניתנה שלא בפניו, והוראות פרק זה יחולו על ערעור כאמור בשינויים המחויבים".

בהתאם לתקנה 125 לתקנות, רשאי בית הדין או הרשם להאריך מועד או זמן שנקבע בחיקוק, לרבות בתקנות, "מטעמים מיוחדים שיירשמו".

בהתאם לפסיקת בית הדין, יש לנהוג בסלחנות בבקשות להארכת מועד. עם זאת, כטעם מיוחד להארכת מועד, על המבקש להצביע על נסיבה חיצונית המצויה, לפחות בחלקה, מחוץ לשליטתו. כך נפסק, בין היתר בעא"ח 51/07 צבר ברזל הספקה ושיווק מתכת בע"מ נ' משה שמיר (פסה"ד ניתן ביום 25.10.2007):

"הלכה היא כי גישתו הסלחנית של בית הדין בהכרה בקיומו של טעם מיוחד "תעמוד למבקש הארכת מועד רק אם יעלה בידו להוכיח כי הסיבה לעיכוב מקורה, ולו בחלקה, בנסיבות חיצוניות שהן מחוץ לשליטתו" [דב"ע נג/59 - 9 אליעזר גת נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פד"ע כה 552, 557]".

בבקשתו להארכת המועד, טען התובע כי הוגשה בקשה להבהרת ההחלטה שניתנה על ידי כב' הרשמת, וכי יש מקום להאריך את המועד להגשת הערעור עד להבהרת אותה החלטה. אין בכך כל טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד, ואין כל מניעה להגיש את הערעור במקביל לדיון בבקשה להבהרת ההחלטה. על כן, דין הבקשה להידחות.

בנסיבות אלה, בקשת התובע נדחית.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט חשון תשע"ב, 16 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: